אני בקושי מאמינה שזו אותה הילדה
- Hallel Levitan

- 14 באוג׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 25 באוג׳
מילדה שסירבה וצרחה כשניסיתי לתת לה נשיקת לילה טוב על המצח
הבת הרגישה, המצחיקה, טובת הלב כבר מתנפלת עלי לקבל ״ערימת נשיקות״
היא לא מפסיקה לחקור את מקום הקשר דרך מגע, והלילה טוב שלנו הפך למתוק מדבש.
שיקום הקשר, בצעדים מדודים, מדויקים והדרגתיים,
הפך אותי לאמא מובילה, אותה לילדה בטוחה, והזמן שלנו יחד להרפתקה של שמחה ואהבה!
***
לפני שנתיים, עמדנו לפני כניסת הקטנה שלנו לגן עיריה. אמנם הייתה שנה עם כמה אתגרים - התגלו בילדה השמחה והמתוקה גם לא מעט כעסים. במבט לאחור, אני נזכרת בנקודות בהן התפלאתי מעוצמת הרגש השלילי בילדה שהייתה תינוקת ממיסה מרוב חיוכים ושמחת חיים. חשבנו - גיל שנתיים, יהיה קצת קשה, ויעבור. השקענו - פה ושם זמן איכות, טיולים עם המשפחה. אך הכניסה לגן עיריה רק החריפה והקצינה את הקשיים. מילדה עם קשיים נקודתיים, הפכה ילדה מתפרצת ומשתלטת. מילדה שעושה תהליך של גמילה, נוצרה מציאות - יותר נכון סיוט - של פספוסים ביום ובלילה. מילדה מסתגלת, ראיתי מולי ילדונת במצוקה ממשית. הגננת כבר העירה שצריכה טיפול רגשי.
להוסיף על הקושי, באותה שנה הייתי למחנכת כיתה א׳. אמנם עבודה תובענית אך האמנתי שתתאפשר לי האיזון היקר בין עבודה למשפחה. בפועל, חזרתי הביתה מותשת. הלכנו נשחקנו, היא ואני, בשני צידי מדרס הקשר.
אחרי מסיבת הסיום המפוארת בה ילדתי ה״שחקנית״ והמצחיקה השתתפה בקושי - חיוורת, כמעט רובוטית, בלי רצון לחבק ולו אשת צוות אחת - הייתי שבורת לב.
לקחתי כמה נשימות עמוקות - והסכמתי להביט למציאות בעיניים. דווקא עם כל הניסיון האישי, הידע, והצלחה חוזרת בעבודה ליצור קשר בלתי-אמצעי ורגיש עם התלמידים התקשים ביותר - עמדתי חסרת אונים מול התפרצויות, כעסים, עלבונות, קללות, צביטות והר געש מתהלך בדמות הילדה הקטנה והיקרה.

התהליך שעברתי - האישית והמשותפת עם בעלי השותף המדהים למסע - יקר כל-כך,
שהחלטתי שאני מביאה אותו לעוד הורים ומשפחות.
אני יכולה לספר כיצד קלטתי את הנקודות הסדוקות בהיקשרות - את היותה כרוכה אחר אחיה הגדול, את הדמעות התקועות, הלופים החסומים של שיתוף פעולה.
אוכל לשתף על הגילוי לגבי ילדים בעלי רצון עוצמתי, לצד לימוד משנה חיים בקורסים של ד״ר ניופלד, אבי הגישה ההיקשרותית.
ובוודאי עוד אספר כיצד המודעות, העירנות והכלים שרכשתי שינו לחלוטין את כניסתה למסגרת בשנה לאחר מכן. עוד אשתף בכל הנקודות המשמעותיות ומה תוכלו אתם גם לקחת מהן. אך לבסוף, כל ילד הוא גם עולם ומלואו, והכל מתחיל מעצירה והתבוננות עמוקה.
ברצוני ללוות אתכם, ההורים, כיצד להתבונן. על מה לשים את הדגש, ואת מה אפשר להניח רגע בצד. כיצד לקחת נשימה, כהורים, כדי לעשות את ה״אתחול״ הפנימי הנדרש - ולבוא עם מלאי מחודש של כוחות וכלים לתהליך. להתעצם ולהיבנות דרכו!
מוזמנים ליצור איתי קשר, בטלפון או בווצאפ, ולקבוע שיחת ייעוץ חינמית.
אל תהססו! זה הזמן בדיוק



תגובות